שרונה |
||||||
בראשית מלחמת העולם השנייה, החל תהליך ההתבססות של כוחות הביטחון הבריטיים במקום. בתום המלחמה הפך המחנה המבוצר לבסיס הכוחות הבריטיים שפעלו בתל-אביב בימי המאבק על ההעפלה. מחנה שרונה היה ליעד מועדף להתקפות המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י והיה לסמל במאבק המזוין נגד השלטון הבריטי. בדצמבר 1947 מסרו הבריטים את מחנה שרונה לידיים עבריות, במסגרת פינוי כוחותיהם מרחבי גוש דן. המחנה החדש נקרא 'מחנה יהושע', על שם יהושע גלוברמן, מפקד מחוז תל-אביב בהגנה, והיה למחנה הצבאי הראשון בפיקוד עצמאי וגלוי של ההגנה. במאי 1948, לאחר יציאת כוחות ההגנה ממחנה יהושע, שוּכּנו בבתי הטמפלרים משרדי הממשלה, שמפאת המצור על ירושלים קבעו את משכנם הזמני בתל-אביב. השם 'שרונה' שונה בהוראת דוד בן-גוריון ל'קריה'.
בדצמבר 1949 החליטה הממשלה על העברת משרדיה לירושלים, הבירה. ואולם, בקריה נותרו נציגויות ומשרדים של מרבית משרדי הממשלה, ובהם לשכת ראש הממשלה. רק בשנות האלפיים פינו משרדי הממשלה את בתיה ההיסטוריים של שרונה בדרום הקריה ורוכזו במגדל היובל בדרך מנחם בגין. בשנת 1955 הועבר המטה הכללי של צה"ל ממשכנו הארעי ברמת-גן לצפון הקריה, שם הוא שוכן עד היום.
בשנת 2006 אושרה תכנית שכללה את שימורם של 36 בתים, והשבתם לחזותם בתקופת המושבה הטמפלרית. שאר המבנים נהרסו. לצורך הרחבת רחוב קפלן הועתקו ממקומם חמישה מבנים טמפלרים במבצע הנדסי מורכב. מתחם שרונה משמש מרכז לתרבות, פנאי ולקניות ובמרכזו מרכז מבקרים המספר את תולדותיו רבי התהפוכות של המקום וחשיבותו כאתר מורשת לאומי.
כיום ניתן למצוא שרונה מתחמים עם מתקנים אתגריים לפעוטות וילדים, פינות חמד כמו גן הורדים, גן צמחי המרפא ממלוק וכרם הענבים. יש בו מתקן שאיבת מים היסטורי ואפילו מסלול באולנינג מהמאה הקודמת. בנוסף, בשרונה יש גם גלריות, סיורים, בתי אופנה מובילים, בוטיקים טרנדיים, בתי אוכל ובילוי מובילים ואירועים בלתי נשכחים.
|
||||||
|
||||||
.JPG)
